היסטוריה

ארגון כולל חב"ד הוקם בשנת תקמ"ח – 1788, ע"י רבי שניאור זלמן מליאדי, מחולל תנועת חב"ד (המפורסם בכינוי "בעל התניא"), אבי שושלת מנהיגי תנועת חב"ד שנשאו את שמו: "שניאורסון" כשם משפחתם.
במאה ה-18, במהלך עליית החסידים, עלו ארצה כ-300 משפחות מאזור פעילותו של רבי שניאור זלמן מלאדי והתיישבו בערים צפת וטבריה, ובהמשך גם חברון וירושלים. תוך זמן קצר אזל הכסף והמזון, ובהיעדר פרנסה, פנו מנהיגי הקבוצה רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק לידידם רבי שניאור זלמן שיפנה לאחיהם בגולה ויגייס את תמיכתם הכספית, כדי שעניי ארץ ישראל ישרדו את מצוקת הרעב. רבי שניאור זלמן החל באיסוף תרומות למען "עניי ארץ הקודש" והקים ארגון מסודר שהחל בגיוס ושליחת משאבים למחייתם ורווחתם.
ההתאגדות זכתה לשם "כולל חב"ד" – ותחת נשיאותם של מנהיגי חב"ד לדורותיהם המשיכה בהתמדה מעוררת השתאות, לאורך כל ההיסטוריה, בפעילות קודש זו. בהמשך היגרו המשפחות לחברון, ולאחר פרעות תרפ"ט עברו לירושלים, בה ממוקמים משרדי כולל חב"ד עד עצם היום הזה.